שמאי נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו , שהוא מונית שירות, כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 8/10/10 .

לטענת התובע במועד הנקוב , נסע במונית השירות שבבעלותו מר סמיר רבייב בשדרות נמיר בתל אביב. לטענתו המונית חלפה על פני ההצטלבות עם רחוב יהודה הלוי, נסעה בנתיב הימני ועצרה בתחנה מיד לאחר ההצטלבות כאמור וזאת, על מנת להוריד ולאסוף נוסעים. לטענת התובע, לאחר איסוף והורדה כאמור, החל הנהג בנסיעה ואוטובוס הנתבעת 1 , נהוג על ידי הנתבע 2 אשר עמד בתחנה מאחוריו נסע מאחוריו ופגע בו. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 2- הנהג באוטובוס הנתבעת 1 ומשכך עליו ועל הנתבעת 1 – מעסיקתו – לשפותו, ביחד ולחוד, בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים, במועד הנקוב נסע הנתבע 2 באוטובוס הנתבעת 1 בנתיב הימני ולא עצר לאחר רחוב יהודה המכבי הואיל ואין לו כל תחנה הממוקמת במיקום זה. לטענת הנתבעים, הנהג ברכבו של התובע נסע בנתיב משמאלו וסטה לפתע לכיוון נתיב הנסיעה של האוטובוס על מנת לאסוף נוסעת. כפועל יוצא מההתפרצות לנתיב הנסיעה של האוטובוס נוצרה הפגיעה בין האוטובוס למונית השירות באופן שחלקה הימני של מונית השירות נפגע מחלקו השמאלי של האוטובוס. לטענת הנתבעים, בנסיבות האמורות , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנהג במונית השירות של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו הנהג במונית השירות של התובע מר סמיר רבייב והנתבע 2 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות המתעדות את הנזק לרכבו של התובע וכן, מפה המתעדת את נתיב הקו בו נסע הנתבע 2.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

7.מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי לא זו בלבד שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו אלא שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת הנתבעים ומשכך, דין התביעה להדחות.

ראשית, לא זו בלבד שהתובע הביא בתמיכה לגרסתו רק את עדותו של הנהג במונית השירות שלו, אלא שאף גרסה זו התבררה כלא קוהרנטית ולא עולה בקנה אחד עם הראיות האובייקטיביות.

כך, הנהג ברכבו של התובע העיד כי ראה את האוטובוס בצומת הרחובות יהודה מכבי- דרך נמיר וכי האוטובוס פנה לכיוון דרך נמיר מכיוון רחוב יהודה המכבי. זאת ועוד, הנהג העיד – בדומה לנטען במסגרת כתב התביעה כי האוטובוס עצר בתחנה מאחוריו וכי עת החל בנסיעה פגע בו האוטובוס לאחר שאף הוא החל בנסיעתו. גרסתו זו של הנהג במונית השירות של התובע, אינה עולה בקנה אחד עם מפת הקו של האוטובוס בו נהג הנתבע 2 ממנה עולה כי האוטובוס כלל אינו מגיע מכיוון רחוב יהודה המכבי , אלא שהקו עובר לאורך דרך נמיר בנסיעה ישרה. זאת ועוד, לאוטובוס אין כל תחנה הממוקמת לאחר רחוב יהודה המכבי אלא רק לאחר הצטלבות הרחובות נמיר – פנקס. מן האמור נובע כי טענת הנהג ברכב התובע ולפיה האוטובוס הגיע מרחוב יהודה מכבי וכן, כי עצר בתחנה מאחריו התבררה כלא מהימנה.

זאת ועוד, גרסת הנהג ברכבו של התובע אינה עולה בקנה אחד עם מיקום וטיב הנזקים במונית השירות. כך – ראשית – הנזקים הנטענים הינם נזק נקודתי ממוקד בדמות מעיכה חדה בדלת הימנית וכן, נזק לפנס השמאלי. בהקשר לנזקים , הרי שעיון בתמונות הנזק מעלה כי אין רצף בין הנזקים האמורים באופן המעלה ספק באם הנזקים אמנם ארעו באותה תאונה נטענת.

יתרה מכך, מיקום הנזקים וטיבם – ובמיוחד הנזק בדלת הימנית , יש בהם בכדי לתמוך בגרסת הנתבעים ולפיה, התאונה ארעה בזמן סטיית רכבו של התובע במפתיע לנתיב הנסיעה של האוטובוס . מסקנתי האמורה נובעת מכך שהנזק ממוקד בימין והוא בדמות מעיכה נקודתית – באופן שאינו תואם פגיעת חזית אחור , כנטען על ידי התובעים, אלא שיש בו בכדי לתמוך בטענה ולפיה, מונית השירות היתה בסטייה לימין – דהיינו באלכסון ומשכך, נפגעה באופן ממוקד ונקודתי בחלקה הימני.